הבא את ההרמוניה
למשפחה שלך

אבא תקנה לי אח

משפט תמים של בני מתן, שגרם לי להרגיש חסר אונים, אחרי ששנים ניסיתי לשכנע את עצמי שילד אחד יכול לגדול לבד ולהיות מאושר.
הכל התחיל קצת לפני שמתן נולד. מרוב עומס בבית החולים לא טיפלו נכון בנטשה וגרמו לפגיעה משמעותית בכליות שלה.
לאחר כשנה, כשהתחלנו לחשוב על ילד נוסף, כל הרופאים המליצו על פונדקאות. נטשה לא יכלה להפסיק להאמין שיימצא הרופא שיאשר לה הריון רגיל, אך לאחר התייעצויות עם מומחים שונים נאמר לנו שהסיכון גדול מדי לבריאותם של נטשה והעובר. לקח לנו קצת זמן לעכל את העניין, והתחלנו בחיפושים אחרי אופציות נוספות להגדלת המשפחה. בדקנו את נושא האימוץ ואת אופציות הפונדקאות בארץ ובחו"ל. כמו רוב הזוגות רצינו לבצע  פונדקאות בישראל אך לצערנו הבנו שהנושא בארץ מאוד מורכב ולא נוכל לעמוד בעלויות גבוהות. היינו כבר מוכנים לוותר על ילד נוסף. ניסינו לשכנע את עצמנו שזו החלטה נכונה, ובכך הצלחנו, עד לרגע בו מתן  ביקש אח. לא יכולנו לעמוד מול המחשבה שבסוף נצטער על הוויתור שלנו.
שוב התחלנו במחקר מקיף. לאחר לבטים רבים החלטנו ללכת על ביצוע תהליך פונדקאות באופן עצמאי בגאורגיה.
לאחר שבדקנו את מרבית האופציות החלטנו על סוכנות בשם ניולייף ובחרנו בסניף הגאורגי.
החלטה חשובה נוספת שהיה צריך לעשות הייתה, האם לבצע את טיפולי ההפריה בישראל ולהעביר עוברים מוקפאים לגאורגיה, או לבצע את טיפולי ההפריה שם. החלטה לא פשוטה במצב הרפואי של נטשה. אך לבסוף, לאחר שיחה עם הרופא בגאורגיה החלטנו לבצע את כל ההליך בגאורגיה.

 

.חתימה על חוזה והעברת תשלומים התחלת כל נושא הבדיקות שלי ושל נטשה. במקביל נבחרה לנו פונדקאית

      13/4
 

מתחילים את הסנכרון מול הפונדקאית. מתחילים לבדוק רופא בארץ שיתחיל אתנו את הסטימולציה.

      21/4
 

נפגשים עם רופא בישראל ומקבלים פרוטוקול הפריה . הרופא מסביר את הסיכונים ואז אני מבין שצריך לנסות ולמקסם את סיכויי ההצלחה כדי לא לעבור מספר .פעמים את התהליך

      1/5
 

.יום אחרון לתהליך הסנכרון אנחנו בנופש מרימים כוסית ומתפללים לטוב

      20/5
 

.הנה זה מתחיל. פרוטוקול הפריה ראשון כמובן שנטשה מתחילה להזריק בצד ימין

      22/5
 

לאחר התייעצות עם הרופא בארץ סוגרים על טיסה ביום ראשון 29/5.

      23/5
 

אולטרסאונד ראשון. נטשה חוזרת מבואסת, כמעט בוכה, יש רק 2 ביציות .

      27/5
 

.סוף שבוע לחוץ. נטשה רוצה להגביר את מינוני התרופות, אך לבסוף מחליטים להמשיך לפי הוראות הרופא

      27-28/5
 

.בבוקר לפני שנטשה נוסעת אני מתערב איתה שיהיו לפחות 10 ביציות ... נטשה חוזרת אלי בטלפון מאושרת עד הגג, ומודיעה שהיא מזמינה אותי לארוחת ערב

      29/5
 

לפנות ערב לוקחים את מתן לארוחת ערב לפני שטסים. כל כך קשה לא להגיד למה נוסעים. קשה לעזוב את מתן לשבוע, אבל המטרה חשובה ובעתיד הוא יבין.

      29/5
 

ב לילה נוחתים בטביליסי ומגיעים למלון. וואו! איך נוהגים כאן, מזל שלא שכרנו רכב.

      29/5
 

פגישה ראשונה עם הסוכנות והרופאה. איך מוצאים את המשרד כשרוב האנשים לא יודעים אנגלית? מחפשים חצי שעה ומחליטים להתקשר. הבנות בסוכנות מאוד נחמדות, אך אנחנו לחוצים ורוצים לפגוש את הרופאה. פגישה ראשונה עם דר' ננה. היא מזכירה את רופאת המשפחה בארץ. דר' ננה בודקת את נטשה ורואה שיש יותר מ- 10 זקיקים. איזה אושר! ממשיכים בסטימולציה

      30/5
 

דר' ננה שוב בודקת את נטשה. הכל מתקדם לפי התוכניות . נפגשים עם מרים. פגישה מאוד נחמדה למרות שאנו לחוצים. מרים הבינה מהרופא שלנטשה יש מספר לא קטן של זקיקים ומציעה לנו להשתמש בפונדקאית נוספת, שהם הכינו למקרה שתהיה בעיה. אני מסכים מיד (כדי למקסם את סיכויי ההצלחה). נטשה חוששת ולא מבינה איך הסכמתי כל כך מהר. לאחר שאנו יוצאים אני מסביר לה שאם כבר יהיו עוברים טריים, אז כרגע תוספת של פחות מ 5,000$ אינה משמעותית לעומת הכפלת סיכויי ההצלחה.

      31/5
 

נפגשים שוב עם דר' ננה. בלי עין הרע, הכל עובד לפי הספר לאחר הבדיקה נוסעים לסוכנות כדי לפגוש את הפונדקאית. מאיה נראית אישה נחמדה, בת 26. מתקשרים קצת בעזרת מרים, ונותנים לה שרשרת שקנינו לה בירושלים. מבטיחים שאם הכל יהיה טוב, בעוד 9 חודשים נביא לה שרשרת מזהב בפגישה עם .מרים מחליטים לעזור לזוגות נוספים לעבור את התהליך ולממש את זכותם להורות

      1/6
 

– שוב הולכים למרפאה. לאחר הבדיקה של נטשה, מחליטים להתחיל את תהליך הביוץ בערב. דר' ננה מעדכנת שלמאיה יש .טפטופים, איזה לחץ! מדברים עם מרים שמרגיעה אותנו ומסבירה שאם מאיה לא תהיה בסדר, היא תיתן לנו פונדקאית אחרת .נטשה פסימית ואני מנסה לעודד אותה ואומר שהפונדקאית תהיה בסדר
נטשה נפגשת עם המרדים. הוא מספר לה שהוא עבד בתל השומר. נטשה שסבלה כל כך מיחס הרופאים בתל השומר מתחילה לחשוש

      2/6
 

יום לחוץ במלון. נטשה לא מרגישה כל כך טוב בגלל הביוץ, אבל מקווים לטוב. כדי להעביר את הזמן אני בונה אתר לסוכנות .בעברית. איזה מזל שיש תעסוקה, אחרת הייתי מטפס על הקירות

      3/6
 

מגיעים למרפאה. הרופאה אומרת שעוד חצי שעה מתחילים. איזה לחץ! לוקחים את נטשה לחדר ניתוחים. אני מנסה להצטרף, אך מסבירים לי שאני צריך לחכות בחוץ . לאחר כ- 40 דקות הרופאה יוצאת ואומרת שהכל בסדר. יש 10 ביציות טובות ואולי .יהיו עוד, נטשה התאוששה אך מאחר ובחדר יש עוד אישה אני לא יכול להיכנס. לאחר כחצי שעה הרופאה חוזרת ומעדכנת שיש 12 ביציות ואני יכול לפגוש את נטשה. נטשה מרגישה טוב, אך כמו ישראלית טובה מתבאסת, "למה רק 12 ביציות" טוב, הנה מגיעה הלבורנטית, מביאה קופסה ואומרת "עכשיו תורך" לאחר חצי יום לחוץ חוזרים למלון לנוח. נטשה מרגישה קצת כאבים אבל נראית בסדר איזה גיבורה

      4/6
 

לאחר מנוחה של לילה קמים מרוצים. נטשה מחליטה שהגיע הזמן לטייל בטביליסי  אם הגענו עד לכאן, אז חייבים לטייל.

      5/6
 

מתכוננים לחזור נפגשים עם הרופאה. מספר העוברים שנוצרו הוא 9. מתוכם 6 ברמה 1 ו- 3 ברמה 2. דר' ננה מעדכנת אותנו שמאיה הפונדקאית נראית בסדר (לא קיבלה מחזור), ואנו אמורים להחליט כמה עוברים מחזירים ולמי. החלטה קשה, אך הרופאה ממליצה להחזיר 3 לכל אחת מהפונדקאיות ואנו מסכימים.

      6/6
 

חוזרים לישראל, עייפים אך מרוצים. מעכשיו שבועיים של לחץ עד שנדע את התוצאות

      6/6
 

נטשה בחו"ל ואני כאן, ממתינים לתוצאות. כפתור ה קבל/שלח אף פעם לא נלחץ כל כך הרבה. משתעשעים ברעיון שיהיו 4 ילדים. אחר הצהריים מגיע מייל. תוצאות ואיחולים ממרים. מאיה לא נקלטה, אך הפונדקאית השנייה (גם בשמם מאיה) נקלטה. התוצאה די גבוהה, כך שאולי אלו תאומים יש תחושת הקלה, אך כאדם ריאלי גם חשש

      20/6
 

מקבלים תוצאת בטא שנייה, אשר מאשרת הריון. את כמות העוברים נדע רק בעוד שבוע. נטשה ואני מסכימים, שאם יהיה עובר אחד, ננסה עם פונדקאית נוספת בחודש הבא עם הקפואים

      24/6
 

סוף סוף אולטרסאונד ראשון רואים 2 חלבונים. עדיין לא סופרים דופק, אבל השמחה רבה .

      30/6
 

.מייל ממקה אישור הריון 2 עוברים (שם קוד: עמי ותמי), עם דופק, מתאימים בדיוק לגיל ההיריון

      10/7
 

...הלחץ קצת יורד

       
 

מפלס הלחץ שוב עולה, מאיה מרגישה דימום ונלחצת, מרים שולחת אותה מייד לד"ר ננה לבדיקה, לאחר הבדיקה ד"ר ננה קובעת שהכל בסדר, אך על מאיה לנוח.. קובעים בדיקה נוספת בעוד יומיים

      24/7
 

דר' ננה בודקת את מאיה שוב ולשמחתנו הכל בסדר ,מאיה נרגעת ודר' ננה שולחת אותה  הביתה לנוח בשבועיים הקרובים

      27/7
 

בדיקת אולטרסאונד שגרתית תקינה . שימשיך כך
 

אחרי שקיבלנו אישור שהכל תקין מסתכלים בערב על האולטרסאונד של מתן אך איזו נוסטלגיה .

      9/8
 

יושב במשרד ופתאום מייל ממריים עם תוצאות שקיפות עורפית , הכל תקין. מתקשר לנטשה ושנינו בעננים.

חוזר לקחת את מתן לחוג ובדרך מתן שוב מדבר על אולי תביאו לי אח כמו שלאה מביאה למאור (האחיין שלי) ,אני חוזר על ההסבר שאנו בודקים את האופציה . בזמן שמתן שוחה אני מדבר עם נטשה בטלפון ומחליטים לספר למתן .

אני ומתן חוזרים מהחוג , נטשה מראה לו את האולטראסאונד של השקיפות שלו ומיד לאחר מכן את התמונה של התאומים , מתן מתקשה להבין אך ברגע שיורד לו האסימון אי אפשר למחוק לו את החיוך , אף פעם לא ראיתי אותו כלכך המום ומאושר , מיד רוצה לדבר עם מאור וכל המשפחה כדי לספר שיהיו לו תאומים .

הולכים למסעדה סינית לחגוג , מתן תופס את המלצרית ובהתרגשות מסביר לה שיהיו לו תאומים המלצרית לא מבינה מה הוא רוצה אך בארוחה הוא רוצה להתחיל לבחור שמות כשהסברנו לו שלא יודעים אם אלו בנים או בנות אומר נבחר 2 שמות לבנים ו 2 לבנות , מתן בוחר שמות ..... שנטשה פוסלת על הסף .

       10/8
 

בסקירה שגרתית רואים שעמי ותמי גדלים יפה, שניהם מעל 80 גרם ומתאימים לשבוע 14
נטשה מתחילה לבדוק את עגלות ורודות כי אמא שלי חלמה שזה לא עמי ותמי אלא צילי וגילי
....בעוד שבועיים נוסעים לסקירה ראשונה, בה נראה אותם בשידור חיי

       25/8
   

טסים עם מתן לגאורגיה מתן מתרגש מהנסיעה ולהכיר את מאיה מגיעים לטיביליסי הדרך מהשדה למלון ניראת מוכרת אבל ההרגשה ממש שונה פתאום העיר ניראת יפה יותר כשלא לחוצים

       8/9
 

נוסעים תחילה לבית החולים כדי לפגוש את הרופא מילד ורופא הפגיה שניהם מאוד נחמדים מעריכים מאוד את רופאים בארץ (מכירים את חלכם משיתוף הפעולה עם תל השומר) לאחר סיור של נטשה והזוגות שהגענו איתם בפגיה נטשה נוסעת לסקירה עם מאיה ואנו נשארים להמשך תשאול המילד אין מה לעשות כל מה שקשור לבתי חולים מפחיד אותי
נטשה פתאום מסמסת שזה עמי ותמי :-) פשוט מושלם יהיה למתן אח ולנטשה ילדה בדיוק  חלום שהתגשם

      9/9